#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסדר קידוש?	"1) יין [שהוא קודם בכל קידוש (לבוש)]<br>2) קידוש היום [שהרי בתחילה נתקדש היום ואח""כ נתחייב לישב בסוכה (לבוש, מ""ב ס""ק א'), והוא רק לכתחילה ולא לעיכובא (שעה""צ ס""ק א'), ועוד ביאר ר""י באק מפני שקידוש תדיר יותר מסוכה {ויש לדחות דקידוש דסוכות אינו תדיר מלישב בסוכה, ועי' מש""כ לעיל (סי' תרכ""א) לגבי תפילת מוסף}]<br>3) לישב בסוכה [בגמ' (נ""ו ע""א) איתא הטעם מפני שחובת היום קדים, וזהו בזמנם שלא היו מברכים בשעת קידוש אבל לדידן דמסדרן על הכוס כתבו הטור ושו""ע עוד טעם מפני שברכת שהחיינו חוזר על קידוש היום ועל מצות סוכה, ומ""מ אינה לעיכובא (מ""ב ס""ק ג', שעה""צ ס""ק ג', ערוה""ש סעי' א')]<br>4) שהחיינו"	סימן תרמג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הסוכה היתה עשויה כבר קודם יו""ט?"	"כתב המג""א (ריש סימן) בשם הב""ח דליכא ברכת שהחיינו על עשייתו וממילא יברך זמן ואח""כ סוכה, אכן השיג עליו המ""ב (ס""ק ב', ביה""ל ד""ה ואח""כ) דנהי דליכא ברכה על עשיית הסוכה מ""מ יש ברכה על קיום מצות סוכה וא""כ עדיין צריך לברך סוכה ואח""כ זמן [ויש סוברים דאף הב""ח מודה בזה ויש ט""ס בדבריו (ביה""ל שם)] {ולפי""ז בסוכה העשויה כבר בשני לילות מברכין סוכה ואח""כ זמן ולא מצי למימר דלא גרע משעת העשייה, ובכה""ג אין מקום להדר אחר פרי חדש}"	סימן תרמג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח לברך זמן?	"איתא בגמ' דיכול לברך זמן כל ז' ימי סוכות אפי' בשוק בלא כוס של יין (מג""א ריש סימן, מ""ב ס""ק ב') [וממג""א משמע דוקא כששכח בליל ראשון ולא בליל שני, ותמה הביה""ל (ד""ה ואח""כ) מאי שנא, ודחה ר""י באק דכוונת המג""א הוא ליל א' בא""י דהיינו ב' לילות ראשונות דחו""ל, וכן מצינו במ""ב לעיל (סי' תע""ג ס""ק א') {ובאמת הביה""ל לעיל (סי' תרל""ט סעי' ג') כתב הכי על הרמ""א שם דכתב לילה ראשונה היינו בא""י אבל בחו""ל אפי' יו""ט שני וצ""ע למה לא רצה הביה""ל לתרץ ה""נ בדעת המג""א}]"	סימן תרמג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעמוד לקידוש בסוכות?	"כתב הרמב""ם דצריך לעמוד כדי שיברך לישב בסוכה עובר לעשייתן, והשיג עליו הרא""ש הרי אפי' בעמידה מקיים מצוה דבסוכות תשבו ר""ל תתעכבו וכמ""ש וישב העם בקדש (במדבר כ', א') וא""כ יהא צריך לברך קודם שנכנס לסוכה, אלא כתב הרא""ש דיכול לישב תחילה ואפ""ה מקרי עובר לעשייתן שהמצוה נמשכת כל זמן האכילה וכל זמן ששוהה בתוכה, ובדעת הרמב""ם ביאר הב""ח דנהי דמקיים מצוה אפי' בשעת העמידה מ""מ העיקר מצוה היא הישיבה על כן ס""ל דאין לברך אלא סמוך לישיבה, והט""ז (ס""ק ב') תי' דצריך לברך על הישיבה דאז ניכר הקביעות [ונפק""מ בדעת הרמב""ם אם אוכל מעומד אם יכול לברך, לפי הט""ז יכול לברך מעומד דזהו הקביעות, משא""כ לפי הב""ח אינו יכול לברך מעומד דאין זה עיקר מצותו, ומצד שני אינו יכול לאכול בלא ברכה אלא על כרחך צריך לישב ולברך (פמ""ג מש""ז ס""ק ב', שעה""צ ס""ק ד')]. להלכה, המחבר פסק כהרמב""ם שיברך מעומד ואח""כ ישב ויברך זמן [וכן נקט הגר""א (ביה""ל ד""ה להרמב""ם)], והרמ""א הביא שנוהגין כהרא""ש לישב מתחילה, וביאר המג""א (ס""ק א') דלדידן דנוהגין לברך רק בשעת אכילה שפיר מקרי עובר לעשייתן [זהו מלבד סברת הרא""ש דמקרי עובר לעשייתן מפני שמצותה נמשכת] {ולפי הרא""ש והרמ""א פשוט דמותר לברך כשהוא אוכל מעומד}, ונוהגין כהרא""'ש (ערוה""ש סעי' ג'), וכתב המור וקציעה דאם הוא מקדש גם לאחרים בודאי יש לנהוג לקדש מיושב משום הקביעות (ביה""ל ד""ה להרמב""ם)"	סימן תרמג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי הרמב""ם, האם צריך להקפיד לישב מיד אחר ברכת לישב בסוכה ויברך שהחיינו אח""כ?"	"כ""כ הרמב""ם, והב""י מצדד דהוא לאו בדוקא אלא שיש לו רשות לישב מיד [ועוד כתב דאין לפרש דהוא מחויב לישב כדי לברך שהחיינו בדוקא אחר שקיים מצותו דהרי מצינו אפי' מזמן עשיית המצוה יכול לברך שהחיינו, ש""מ דליכא קפידא לברך שהחיינו בדוקא אחר שקיים מצותו], אכן המ""ב (ס""ק ה', שעה""צ ס""ק ו') מדעת עצמו חולק על הב""י וס""ל דהרמב""ם בדוקא דצריך לישב מיד כדי להסמיך ברכת המצוה לקיום המצוה {ולפי""ז צ""ב בשאר מצות כגון נטילת לולב ושופר ונרות חנוכה דמברכין שהחיינו קודם שמקיים המצוה, וצ""ל דבמצות אלו אין המצוה נמשכת ובע""כ צריך לברך שהחיינו תחילה ורק במצות סוכה יש אפשרות לברך שהחיינו אח""כ (עם ר""י באק)}"	סימן תרמג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ראוי לברך ברכות?	"כתב השל""ה (מס' תמיד ענין ס""ת וענין ביהכ""נ) דראוי לברך ברכת סוכה בקול ובמשיכה בניגון כשאר ברכות דקידוש, וה""ה שאר ברכות ירגיל לומר בקול רם כי הקול מעורר הכוונה (באה""ט ס""ק א', מ""ב ס""ק ה')"	סימן תרמג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי ראוי לברך לישב בסוכה 1) כשהוא מקדש בלילה 2) כשהוא מקדש ביום (ואוכל פת/פהב""כ) 3) בחול כשהוא אוכל פת? "	"1) לכו""ע מברך לישב בסוכה בשעת קידוש, דכבר כתבנו הטעם מלבוש שבתחילה נתקדש היום ואח""כ נתחייב בסוכה (מ""ב לעיל ס""ק א'), ויש עוד טעם מט""ז (ס""ק ג') שהוא זמן התחלת הסעודה דמקודם אין רשאי לאכול, ואיצטריך טעם זה כשאינו בתחילת החג (שעה""צ ס""ק י""א) [וזהו ג""כ כשהוא מקדש על הפת (מ""ב ס""ק ח')] 2) כשהוא אוכל פת אח""כ יש שתי מנהגים, השע""ת (ס""ק א.) הביא מדבר שמואל שיברך בשעת המוציא, אבל הלבוש ושיירי כנה""ג ס""ל דה""נ יברך בשעת קידוש, ופסק המ""ב (ס""ק ט') דעביד כמר עביד דעביד כמר עביד [ומשע""ת משמע דהעיקר הוא שיברך בשעת קידוש, וכן נקט הערוה""ש (סעי' ג')], אבל כשהוא אוכל פהב""כ אח""כ כתב השע""ת (שם) דאפי' הדבר שמואל מודה שיברך בשעת קידוש דהרי אינו פשוט שיברך לישב בסוכה על פהב""כ וא""כ מהדרינן לקידוש שהוא העיקר קביעות (מ""ב ס""ק ט') 3) מהר""ם מרוטנבארג ס""ל שיברך קודם ברכת המוציא דתניא נכנס לישב בה מברך, אבל הרא""ש כתב כיון דאין נוהגין לברך אלא בשעת אכילה ראוי לברך המוציא תחילה, והב""י ס""ל מעיקר הדין כהמהר""ם אלא שכתב דנוהגין כהרא""ש להתחיל הסעודה תחילה דעל ידה הוא עיקר חיוב הסוכה ולא נחשב כהפסק דומיא דטול ברוך או גביל לתורי {ואע""פ שלכתחילה לא יפסיק לזה צ""ל דהכא עדיף טפי וממש שייך להסעודה} (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ז'), וכ""כ בשו""ע שיברך לישב בסוכה קודם המוציא ונוהגין לברך אחר המוציא"	סימן תרמג סעיף ג		
